ביאור:דברי הימים ב לו
קיצור דרך: a25b36
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י
דברי הימים א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
דברי הימים ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו
(מהדורות נוספות של דברי הימים ב לו)
מקביל למלכים ב כג, מפס' לא, ועד סוף הספר |
א
וַיִּקְחוּ עַם הָאָרֶץ אֶת יְהוֹאָחָז בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ, וַיַּמְלִיכֻהוּ תַחַת אָבִיו בִּירוּשָׁלָ͏ִם.
ב
בֶּן שָׁלוֹשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה יוֹאָחָז בְּמָלְכוֹ, וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ͏ִם.
ג
וַיְסִירֵהוּ מֶלֶךְ מִצְרַיִם ששלט בארץ אחרי שהרג את יאשיהו (בפרק הקודם) בִּירוּשָׁלָ͏ִם מלהיות מלך בירושלים, וַיַּעֲנֹשׁ אֶת הָאָרֶץ לתת מיסים מֵאָה כִכַּר כֶּסֶף וְכִכַּר זָהָב.
ד
וַיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֶת אֶלְיָקִים אָחִיו עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַ͏ִם וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ יְהוֹיָקִים, וְאֶת יוֹאָחָז אָחִיו לָקַח נְכוֹ מלך מצרים וַיְבִיאֵהוּ מִצְרָיְמָה.
{פ}
ה
בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יְהוֹיָקִים בְּמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ͏ִם, וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהָיו.
ו
עָלָיו עָלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, וַיַּאַסְרֵהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם שלשלות נחושת לְהֹלִיכוֹ ותכנן להורידו לבבל, אך יהויקים מת בדרך בָּבֶלָה.
ז
וּמִכְּלֵי וחלק מכלי בֵּית יְהוָה הֵבִיא נְבוּכַדְנֶאצַּר לְבָבֶל, וַיִּתְּנֵם בְּהֵיכָלוֹ בְּבָבֶל.
ח
וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹיָקִים וְתֹעֲבֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה וְהַנִּמְצָא עָלָיו הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה, וַיִּמְלֹךְ יְהוֹיָכִין בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
{פ}
ט
בֶּן שְׁמוֹנֶה בפרשה המקבילה (מלכים ב כד ח) כתוב 18, ויש בכך תירוצים שונים שָׁנִים יְהוֹיָכִין בְּמָלְכוֹ וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַעֲשֶׂרֶת יָמִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ͏ִם, וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה.
י
וְלִתְשׁוּבַת בסוף הַשָּׁנָה, שָׁלַח הַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶאצַּר וַיְבִאֵהוּ בָבֶלָה עִם כְּלֵי חֶמְדַּת כלים החמודים של בֵּית יְהוָה, וַיַּמְלֵךְ אֶת צִדְקִיָּהוּ אָחִיו קרובו (הוא היה דודו - ר' מלכים ב כד יז) עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏ִם.
{פ}
יא בֶּן עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה צִדְקִיָּהוּ בְמָלְכוֹ, וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ͏ִם. יב וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהָיו, לֹא נִכְנַע מִלִּפְנֵי יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא מִפִּי לשמוע לדבריו שבאים מפי יְהוָה. יג וְגַם בַּמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶאצַּר מָרָד אֲשֶׁר נבוכדנאצר הִשְׁבִּיעוֹ בֵּאלֹהִים שלא ימרוד בו (כפי שגם כתוב בנבואת יחזקאל: "וַיִּכְרֹת אִתּוֹ בְּרִית, וַיָּבֵא אֹתוֹ בְּאָלָה... לְבִלְתִּי הִתְנַשֵּׂא, לִשְׁמֹר אֶת בְּרִיתוֹ לְעָמְדָהּ. וַיִּמְרָד בּוֹ...") , וַיֶּקֶשׁ אֶת עָרְפּוֹ וַיְאַמֵּץ אֶת לְבָבוֹ מִשּׁוּב אֶל יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. יד גַּם כָּל שָׂרֵי הַכֹּהֲנִים וְהָעָם הִרְבּוּ (למעול) לִמְעָל מַעַל כְּכֹל תֹּעֲבוֹת הַגּוֹיִם, וַיְטַמְּאוּ אֶת בֵּית יְהוָה אֲשֶׁר הִקְדִּישׁ בִּירוּשָׁלָ͏ִם. טו וַיִּשְׁלַח יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם עֲלֵיהֶם את דברו אליהם בְּיַד מַלְאָכָיו נביאיו, הַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ, כִּי חָמַל עַל עַמּוֹ וְעַל מְעוֹנוֹ. טז וַיִּהְיוּ מַלְעִבִים מלעיגים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים וּבוֹזִים דְּבָרָיו וּמִתַּעְתְּעִים מרמים בִּנְבִאָיו, עַד עֲלוֹת חֲמַת יְהוָה בְּעַמּוֹ עַד לְאֵין מַרְפֵּא.
יז
וַיַּעַל עֲלֵיהֶם אֶת מֶלֶךְ (כשדיים) כַּשְׂדִּים נבוכדנצר מלך בבל, שמוצאו מאומת כשדים (השני בשושלת הכשדית, שמלכה באימפריה הבבלית החדשה שנקראת גם "האימפריה הכשדית"). ר' גם מאמר בנושא וַיַּהֲרֹג בַּחוּרֵיהֶם בַּחֶרֶב בְּבֵית מִקְדָּשָׁם וְלֹא חָמַל עַל בָּחוּר וּבְתוּלָה זָקֵן וְיָשֵׁשׁ, הַכֹּל נָתַן בְּיָדוֹ.
יח
וְכֹל כְּלֵי בֵּית הָאֱלֹהִים הַגְּדֹלִים וְהַקְּטַנִּים וְאֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה וְאֹצְרוֹת הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו - הַכֹּל הֵבִיא בָבֶל.
יט
וַיִּשְׂרְפוּ אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים וַיְנַתְּצוּ אֵת חוֹמַת יְרוּשָׁלָ͏ִם, וְכָל אַרְמְנוֹתֶיהָ שָׂרְפוּ בָאֵשׁ, וְכָל כְּלֵי מַחֲמַדֶּיהָ לְהַשְׁחִית.
{ס}
כ
וַיֶּגֶל הַשְּׁאֵרִית מִן הַחֶרֶב את מי שלא נהרגו אֶל בָּבֶל, וַיִּהְיוּ לוֹ וּלְבָנָיו לַעֲבָדִים עַד מְלֹךְ מַלְכוּת פָּרָס.
כא
לְמַלֹּאות דְּבַר יְהוָה בְּפִי יִרְמְיָהוּ שניבא "הִנְנִי שֹׁלֵחַ וְלָקַחְתִּי אֶת כָּל מִשְׁפְּחוֹת צָפוֹן, נְאֻם ה', וְאֶל נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַבְדִּי..." - ירמיהו כה ט עַד רָצְתָה שתשלים, תפייס. על פי הכתוב בויקרא כו לד: "אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ, כֹּל יְמֵי הֳשַׁמָּה" הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ, כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה שָׁבָתָה, לְמַלֹּאות כדי להשלים שִׁבְעִים שָׁנָה את 70 שנה שלא שבתה.
{פ}
מקביל לעזרא א, פסוקים א-ג |
כב
וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, לִכְלוֹת דְּבַר יְהוָה כאשר הסתיימו שנות הגלות שה' ניבא עליהם בְּפִי יִרְמְיָהוּ, הֵעִיר יְהוָה אֶת רוּחַ כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ, וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר:
{ס}
כג
כֹּה אָמַר כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס: כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלַ͏ִם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה. מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ ששייך לעם ישראל - יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ יהי ה' בעזרו, וְיָעַל.
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
הערות
- בין "וַיֶּגֶל" בפסוק כ לבין "וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ" בפסוק כב עבר זמן רב. אולי הוזכרה כאן הצהרת כורש משתי סיבות: כדי לסיים את הספר בעניין טוב, וכדי להראות שדברי התורה ("וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים") והנביאים ("וְהָיָה כִמְלֹאות שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד עַל מֶלֶךְ בָּבֶל") נתקיימו במלואם. (פירוש דעת מקרא על פסוק כב)